|
עיצוב גרפי
הינו תחום עיצוב העוסק בשילובם של טקסט ותמונה לשם העברתו של מסר מסוים, ובתור שכזה הוא חלק מהתקשורת החזותית שהיא תחום בתוך ענף העיצוב החזותי. תחום העיצוב הגרפי בא לידי ביטוי ב: עיצוב של טקסטים מודפסים (עלונים, כתבי עת וספרים), עיצוב אריזות מוצרי הצריכה, פרסום, שלטים, עימוד, עיצוב אתרים, עיצוב ממשקים לטלוויזיה, עיצוב ממשק המשתמש למערכות מידע, איור, וידאו, אנימציה ותחומים נוספים.
את שורשיו של העיצוב הגרפי ניתן לזהות כבר בראשיתה של המילה הכתובה, אולם רק במאה ה-19 הפך העיצוב הגרפי לפעילות מובחנת ונפרדת.
להגדה של פסח טקסט אחיד (פחות או יותר) שלו הוענקו מאות עיצובים שונים. זו דוגמה קיצונית לכך שאף שהמרכיב העיקרי של הספר הוא הטקסט, יש חשיבות רבה גם לצורה שבה מוגש תוכן זה. עיצוב הספר מתייחס לצורה שבה יוצג הספר לציבור, והוא כולל רכיבים רבים, אשר לכל אחד מהם מגוון רחב של אפשרויות. ההגדה של פסח, שבה טקסט אחיד מוגש באינספור עיצובים, מבליטה את מרחב התמרון אליו ניתן להגיע. לעיצוב מוצלח של הספר השפעה רבה על יכולת הקורא לקרוא את הספר ולהבינו, בדיוק כפי שעיצוב גרוע פוגע ביכולת זו, גם כאשר הטקסט משובח.
דוגמה נוספת היא לוח שנה לתלייה על הקיר. ללוחות שנה אלה יש עשרות וריאציות, זהות מבחינה פונקציונלית אך נבדלות בעיצובן.
על חשיבותו של העיצוב הגרפי למיתוגו של מוצר ניתן ללמוד מניסיונו של העיתון "מעריב":
בשנות השבעים ניסה העיתון להבליט את ייחודו וחדשנותו, באמצעות החלפת הגופן מ-"פרנק-ריהל" המקובל בכל העיתונים, ל-"נרקיס" המודרני. השינוי לא קסם לקהל הקוראים, וכעבור זמן מה חזר בו העיתון משינוי זה.
בשנות התשעים שינה העיתון כליל את עיצובו הגרפי, והפך אותו לדומה מאוד לזה של העיתון הדומיננטי בשוק, "ידיעות אחרונות", כדי להעביר לקהל הקוראים את המסר ש"מעריב" הוא תחליף הולם לעיתון שאליו התרגלו.
|
